תהליכים בקהילות וארגונים
החיים בקהילה מאפשרים תחושת שייכות מאוד גבוהה, ביטחון רגשי ופיזי, אפשרות להשפיע ולבחור אורחות חיים ותרבות בהתאמה מאוד גבוהה למי שאנחנו ולמה שחשוב לנו באמת בחיינו.
לצד כל אלו הם מחייבים בניה של תרבות משותפת, אמונות משותפות בנושאים הקשורים לחיים של חברי הקהילה, קבלת החלטות משותפת ומוסכמת, ואולי המרכיב הבסיסי ביותר – הם מחייבים ניהול קבוע של דיאלוג פתוח כן ואמיץ בחיי חבריה בכלל, ולעת קבלת החלטות בפרט.
דווקא משום שהחיים בקהילה הם תוצר של בחירה אישית מודעת מכוונת ואישית, קבלת ההחלטות בה יכולה להיות מורכבת, כואבת וטעונה במתחים רבים ומגוונים.
מתי זה קורה?:
זה קורה כאשר על הפרק עומדות החלטות שמשפיעות באופן ישיר על איכות חיי הפרטים בקהילה או על עתידה כפי שנתפס ע”י חבריה. זה יכול לקרות כאשר חלק מהחברים תופס החלטה כמהותית וכבדת משקל וחלק אחר תופס את אותה ההחלטה בדיוק כשולית ולא מספיק חשובה. זה קורה כאשר חלק מהחברים נותן פרשנויות שונות להחלטות שהתקבלו או לעצם הרצון להניע תהליך שמכוון לקבלתן.
צמתים מרכזיים:
בעשרים השנים האחרונות חלה התפתחות חסרת תקדים בחיי הקהילות השונות במרחב הכפרי, קיבוצים מושבים וישובים קהילתיים מסוגים אחרים.
מגוון הסוגיות שקהילות נאלצו או בחרו להתמודד עימן גדל בבת אחת בעקבות תהליכים חברתיים והיסטוריים שונים, והמיוחד לכולן הייתה מידת הדרמטיות וההשפעה לעשרות שנים קדימה של כל אחת מהן. מדובר בהחלטות לגבי בניית וקליטת הרחבות או קליטת בנים, שינוי אורחות חיים בקיבוצים ובמושבים השיתופיים (הפרטות שונות), סוגיית הפנסיה והאחריות לוותיקי היישוב, סוגיית התפתחות כלכלית שחייבה השקעות גדולות או מכירה של נכסים משותפים. כל החלטה כזאת גררה אחריה החלטות משנה שאף להן השפעה עצומה על איכות חיי החברים בקהילה, על תחושת הביטחון והשייכות שלהם, ועל אופי הקהילה בכלל.
מאז, המרחב הכפרי עסוק בהתפתחות חברתית וקהילתית ברמות שונות, מתמודד עם סוגיות הרות גורל עבור תושביו, ובעיקר מבין לעומק ובאופן מוחלט כי בניה משותפת ורחבה של הסכמות בין חברי הקהילה הכפרית היא קריטית לחייו.
ההבנה הדרמטית
ההבנה הדרמטית שהתפתחה היא שנושא הדיון שעל הפרק לעולם יהיה פחות חשוב לעומת החוסן החברתי והקהילתי של היישוב עצמו, ושהדרכים ה”רגילות” שבהן נהגו ללכת כדי לקבל החלטה לא מביאות למקומות הנכונים והרצויים. יותר מדי קהילות מצאו את עצמן שסועות וכואבות, מפולגות ומקיימות מלחמות פנימיות שותתות מדון בעקבות דיונים בנושאים שהיו אמורים לקדם אותן, ואפילו להציל אותן במקרים מסוימים מאבדון קהילתי או כלכלי. בהחלט ניתן לומר שיש עדיין כאלו שמתקשות להתאושש משנים של תהליכי קבלת החלטות נחוצים וחיוניים, שנוהלו בדרך שגוייה שנתפסה ככוחנית ודורסנית למרות כנות וטוב כוונותיהם של מוביליה.
בניה רחבה משותפת ומוסכמת של החלטות
מדברת על שיתוף רחב של הקהילה הן בהגדרות הנושא שעל הפרק והן על איתור וניתוח הצרכים העמוקים של כלל חבריה. בניה כזו לוקחת בחשבון את מה שמניע באמת את האנשים לרצות או לדחות פתרונות או הצעות. היא מפתחת ומעודדת דיאלוג פתוח ומוגן של חברי הקהילה, נותנת לגיטימציה לצרכים שונים ומאפשרת מענים רחבים שחברי הקהילה יכולים לכל הפחות לחיות עימם ואם אפשר אז גם לשמוח איתם מאוד…
כדאי להכניס מלווה / מנחה חיצוני לניהול תהליך בקהילה כאשר:
- עולה נושא שנחשב לטעון, או סוגיה ש”התחבאה” לאורך זמן ולא היה זמן אנרגיות או אומץ לגעת בה.
- מנהלי הקהילה רוצים להבטיח ניקיון והגינות בתהליך, כך שלא יהיה מוטה מדעותיהם ותחושותיהם האישיות, וחשוב להם באותה מידה שגם חברי הקהילה שלהם יהיו בטוחים בזה.
- מנהלי הקהילה רוצים להבטיח את הפניות שלהם להמשיך בניהול שוטף למרות או במקביל לניהול תהליך מאוד משמעותי שדורש השקעת משאבים רבים של זמן ומחשבה.
- הנושא נתפס כמורכב ומאיים.
- רוצים להבטיח ראיה רחבה נקיה שלוקחת בחשבון מרכיבים שקשה לראותם ו/או לא יודעים איך להתמודד איתם.
- רוצים להבטיח טיפול מקצועי, ענייני, ממוקד ומהיר יחסית בסוגיה משמעותית.
- להחלטה יש מימדים אסטרטגיים, האופן בו תתקבל ישפיע על המרקם החברתי או הפיזי של הקהילה לשנים קדימה, יקבע במידה רבה את אופי היישוב או ישפיע במידה ניכרת על חיי החברים בקהילה.
מתי תהליך קבלת החלטות ייהנה מבניה רחבה ומוסכמת שלהן
האפשרות הכי טובה ומבטיחה היא כמובן מראשית התהליך, המשמעות היא הכנסת המנחה המלווה ממש מאיתור הצורך ההתפתחותי, או אפילו קודם מהתחושה שיש משהו “שלא מסתדר” והוא כבר לא נקודתי. איש המקצוע החיצוני יוכל לנתח ולמפות את הקשיים ולתת המלצה לגבי ההמשך הטוב ביותר
האפשרות השנייה היא הכניסה בדיעבד, כאשר כבר קיימת התחלה של תהליך והיא מעוררת מחלוקות ומשפיעה לרעה על המרקם החברתי. כאן איש המקצוע יצטרך לדעת מה לעשות כדי לשקם את מה שקרה עד כה ולייצר תהליך אחר מתאים יותר לקהילה הספציפית.
איך תדעו מיהו איש המקצוע שלכם?
אני ממליצה על בחינת הקריטריונים הבאים בהתאמה לקהילה שלכם, ולכם עצמכם:
- גבר או אישה
- תפיסת עולם אישית ומקצועית בסיסית – אנשי מקצוע מתחום הייעוץ הארגוני?, פסיכולוגיה?, משאבי אנוש? או גישור וחשיבה אסטרטגית?
- הבנת המרחב הכפרי – וניסיון מקצועי בהובלת תהליכים רחבים ומשתפים בתוכו
- ניסיון אישי – היכרות קרובה ואישית עם החיים במרחב הזה, לצורך העניין מי שחי בעצמו במרחב הזה
- ניסיון מקצועי בעבודה עם אנשים באשר הם – רקורד מקצועי שכולל עבודה עם אנשים באספקטים שונים ש”מכריחים” הבנה של נפש האדם והקהילה – והחיבור ביניהם
ארגונים
ארגונים במרחב הכפרי יזהו הרבה פעמים את מאפייני הקהילה הכפרית בתוכם. הסיבה המאוד פשוטה היא שמי שעובד או מנהל אותם בדרך כלל הם אנשים שחיים בקהילות במרחב הזה, תרבותם דומה כמו גם תפיסת עולמם הפרטית והארגונית.
בארגונים נדבר על נושאים כמו אחריות ונורמות עבודה והערכה, תרבות של שיתופי פעולה פנים וחוץ ארגוניות, דרכי ניהול והנעת עובדים, משא ומתן של זכויות עובדים וכו’.
בין הקהילות שאותן זכיתי ללוות בתהליכים אסטרטגיים של בניית הסכמות במגוון של נושאים, ניתן למצוא לדוגמא את:
קיבוץ הגושרים
קיבוץ שמיר
קיבוץ נאות מרדכי
קיבוץ אלרום
קיבוץ אורטל
קיבוץ שער הגולן
קיבוץ מורן
הישוב עמוקה
אגודת המים – מי גולן
הישוב הר חלוץ
קיבוץ מסדה
קיבוץ אלומות
