אל תשליכו אותם – פורום הורים מבוגרים
אהלן
בשישי האחרון ביומן החדשות של ערוץ אחד
הייתה כתבה על הפנסיונרים בקיבוצים.
כדרכה של כתבה היא הביאה כאב גדול
ונושא שבאמת מדיר שינה מעיניהם של רבים וטובים.
כמי שמכירה היטב את הסוגיה הזאת מצדדיה השונים
(הובלתי לא מעט תהליכים אסטרטגיים / גישוריים מורכבים בקיבוצים בדיוק בנושאים הללו)
נעצבתי עבור שני הצדדים
הפנסיונרים הכואבים את עלבונם האישי החברתי והכלכלי
והאחרים שכאבם, עלבונם והתלבטויותיהם לא דוברו בכלל.
אבל,
מה שהקפיץ אותי באמת היה המשפט שאיתו סיכמה אילה חסון את הכתבה
“אל תשליכו אותם לעת זיקנה” היא אמרה
במה שאני שמעתי כמוסיקה פטרונית ומחנכת.
וואלה?,
כמו בסיפור הזה
מי שיש לו הורים מבוגרים ומזדקנים
יודע
שהמורכבות גדולה מהפשטות
שהרצון הבסיסי הוא להיות עבורם
שהפחד הגדול הוא להרגיש שהשליך אותם לעת זיקנה
או שהם ירגישו ככה
מבין
שאם מחפשים את הצדק מוצאים את הריב
ואם מחפשים את החוכמה יש עם מה ועם מי לעבוד.
ממש צריך
לגיטימציה לקושי, מקום לתסכול.
המשפט הזה
“אל תשליכונו לעת זיקנה”
הוא אחד הקשים שיש
הוא מאיים ועלול לשים את הדאגה במקום בלתי אפשרי בכלל.
הייתי רוצה שישתמשו בו הרבה יותר בתבונה, ברגישות,
שיבינו בנשמה.
זה אפשרי???
שלך, אסתי
הוספת תגובה