דיכאון
אהלן,
בתקופה האחרונה אמא שלי מרגישה לא טוב…
חזרה ליפול, מעורערת בשיווי המשקל שלה
עייפה מאוד מאוד
שומעת עוד פחות ממה שכבר לא שומעת ממילא
שוכחת וחוזרת על עצמה
בקיצור
ממש לא משהו.
בהתבוננות שלי ההידרדרות התחילה מהרגע שהיא “עלתה שלב”
במוטרדות שלה ממצבו של אבא, ובהחמרה שחלה אצלו.
ראיתי שהמשפט “יושבת עליה עננה” מדויק לה
ופשוטו כמשמעו
היא שרויה בתוך עננה מכבידה
שפוגעת בשיווי המשקל הרגשי שלה, בהתמצאות שלה במרחב
באופטימיות הטבעית שלה, ובכוחות הנפש להתמודד
כל אלו, ממש אחד לאחד הרעו את מצבה.
היו אנשים שהרימו גבה לשמע ההסבר שלי, לתפיסה שלי את ההתדרדרות הזו
דחקו בי לערוך לה בדיקות כאלו ואחרות, הציעו תרופות.
ביומיים האחרונים פגשתי שני דברים שאוששו את התחושה שלי:
1)
בשיחות הטלפון אמא נשמעת חזקה יותר, מדווחת על התאוששות מהעייפות ועל אפס נפילות
וממש במקביל מספרת שהיא מצליחה להתארגן עם אבא והמטפלת שלו כבר ממש משפיעה עליו לטובה
מסקנה שלי לגבי אמא שלי – שקיים קשר הדוק!
2)
אתמול הזדמן לי מאמר שמדבר על דיכאון אצל מבוגרים, והשפעותיו הפיזיות
יש קשר!
אני משתפת אותך בכל זה כדי שתשים לב
(האחריות וההחלטה לגבי תרופות או בדיקות רפואיות היא שלך כמובן)
אני רק רוצה להדגיש את הקשר ההדוק שבין מצב פיזי לרגשי
ולא,
אל תגיד לי “נו, מה חידשת פה?”
זו הזמנה לשים לב, להתבונן חד וממוקד יותר
לפעמים צריך לטפל ולסייע בגורמים לדיכאון ולא בתוצאות שלו.
הוספת תגובה