משפוחה
“את אף פעם לא… ואת תמיד עושה את זה”
“למה הוא יכול ל….. ולמשל אחות של מוישיק כל כך… אולי תקחי דוגמא”
“את הכי בעולם, פשוט בגלל שזו את”
אהלן,
המשפחה שלנו, היא הקבוצה המצומצמת הכי משמעותית לנו ever
זו שאליה נולדנו
וזו שבנינו במו נפשנו.
זו שאליה נולדנו, ואל תחושתה אנחנו כמהים כל חיינו
בנתה במידה הכי רבה את מי שאנחנו.
ההורים שלנו קיימים בנו ומתקיימים בנו
בדרך כלל בלי שנרגיש בכלל.
אם הם גרמו לנו להרגיש רצויים ונאהבים
פשוט בזכותנו – ככה נתפוס את עצמנו בעולם
אם מילאנו תפקיד, או חוסר של מישהו אחר
הרבה מאוד פעמים נרגיש שאנחנו “לא באמת”
לא באמת מי שאנחנו חושבים שאנחנו
לא באמת טובים או מוצלחים כמו שאחרים תופסים אותנו
אם חינכו אותנו שהחיים קשים, מסוכנים ומלאי תהפוכות – נלמד לפחוד מהם
אפילו אם אנחנו לא ממש מודעים לזה…
לעומת זאת
אם העבירו לנו שהעולם טוב, שהחיים מחייכים
הוא יסקרן אותנו, ניתן בעצמנו אמון, נראה את הטוב.
אם היה לנו מקום בין האחים שלנו ובמשפחה בכלל
לא נצטרך “לתפוס מקום” כי נהיה בטוחים שיש לנו אותו.
לא צריך מילים מפורשות, או מסרים מילוליים ברורים
התנהגות, “אזהרות מסע” שנצרבו בנו, משפטים תמימים
כל אלה עשו את העבודה עלינו.
כל כך שברירי ועוצמתי העניין הזה של המשפחה.
וזו שבנינו?
הרבה פעמים אנחנו בונים אותה דווקא ושונה ואחר ממה שחווינו
וכך
על דרך ההיפוך
ממשיכה המשפחה שאליה נולדנו להכתיב את חיינו,
כמו זו שההורים שלנו נולדו אליה
הכתיבה את חייהם, ואת חיינו בהמשך.
רק כשאנחנו מגיעים לגילאים שלנו
יש לנו יכולת רגע לעצור ולהתבונן
הרבה פעמים בזכות הטיפול בהורינו המבוגרים דברים לפתע מתגלים
לנו, בתוכנו.
זו הזדמנות מופלאה לבחון מי ומה מכל הדמויות וההשפעות
אנחנו באמת רוצים להיות.
אנחנו, בבחירתנו ואחריותנו המלאות. רק אנחנו!
כל כך שברירי ועוצמתי העניין הזה של המשפחה
כל כך אדיר וחזק וקובע
מי כמונו יודע?!
יום המשפחה מסקרן ומשמח לך
שלך
אסתי אשכנזי
“ממבוי סתום לדרך המלך”
הוספת תגובה