רוצה מרצה או מרוצה?????????
מה את הכי הרבה
השבוע נשאלתי
למה מי שעושה משהו כדי
שהאחר יהיה מרוצה
הוא תמיד הטיפוס המְרָצֵה.
זה היה אחרי שלימדתי
שריצוי הוא דפוס שכיח מאוד
שעוזר לנו להישאר
לתפיסתנו העמוקה והלא מודעת
בביטחון שלנו בעולם
כי עשינו מעל ומעבר
או כי
עשינו בעיקר
כדי שהאחרים בסביבתנו
יהיו מרוצים.
אם הם יהיו מרוצים ובסדר
אנחנו נהיה בסדר
ואז הכל יהיה בסדר….
מן לוּפּ עמוק ולא מודע שכזה
זה הכי טבעי
שנִרְצֵה את אהובינו מרוצים
זה הכי לגיטימי שנתאמץ עבורם
השאלה תהיה תמיד
עד כמה זה חשוב
ועד כמה זה על חשבוננו
בלי שנסכים באמת
כי הריצוי מתעתע
הוא לא בא מרצון חופשי
הוא כלי של הלא מודע שלנו
ואז כשאנחנו מְרָצִים
זה לא כי הסכמנו מדעת
זה בגלל הלופ הלא מודע
לעומת זאת
אם אני במודע מוכנה
לוותר על ריווחתי
בסיטואציה מסוימת
למען האחר
כדי שדברים יסתדרו
כדי שיהיה שקט בתוך רעש
אם אני יודעת
מבינה
מסכימה
שהאחר יהיה מרוצה ואני פחות
אז זה לא ריצוי
הקאץ’ נהיה
כשלא מבדילים בין שני הבסיסים הללו
או כשעושים רציונליזציה
לריצוי
וקוראים לו
בחירה מודעות
או שלמות
יש לך כאלה?
אמ’שלך העבירה לך הטמעות של ריצוי.
במודע או שלא במודע
היא דגמנה לך ריצוי
או שלמות
מה את מזהה בדוגמנות של אמ’שלך?
ואת עצמך
מְרצָה או מרוּצה?
מי היה מרוצה ממי אצלך?
מה בתמונה
ריצוי רצון או רציונליזציה?
הוספת תגובה