אנקדוטות של ליל הסדר
סיפורים קטנים של משפחות עם הורים מבוגרים
שני קצוות של תשומת לב – נינים וסבאים
זכות
הבלבול קיים, לא תמיד זוכרים הכל
עד שנפרדים בסוף הערב, ואמא מונה את מי שעדיין לא בא להגיד לה שלום…
יש דברים ששום בלבול לא ימחק אותם…
כלל הדורות סביב השולחן כבר מכירים “היטב” את ההגדה
המצווה בגדול הייתה לספר למטפלת את הסיפור
וליהנות מהרושם שהוא השאיר עליה
שיר חזרה בהפתעה מהודו
ואבא מפתיע בנדירות של בהירות ואמפטיה
“המחשבות שלך בטח עוד בהודו” הוא אומר לה.
כשהוא איתנו, הוא כאן בדגם משופר
“והיא שעמדה” מקבל טיפול מיוחד מהסופרן הסדוק של אמא
מה שמוכיח שהצליל הוא באוזני הזוכר
לאוו דווקא באוזני השומע
למטפלת יש הזדמנות להשתעשע עם הנינים
היא מאושרת להחליף קצת מטופלים
זה מרענן
אמא נאנחת אנחת רווחה ואומרת לי שהיא מאוד שמחה ששיר חזרה כבר
“את בכלל לא מבינה מה עבר עלי כשהיא הייתה שם”
אהה, אמא
אחרי התלבטויות של “אין לי מה להגיד” אבא מברך את הפותחת שלו
– תברך כרגיל אבא – אנחנו מעודדים אותו
זה מצליח לך כבר המון שנים
“מי ייתן ונזכה להיות ככה יחד בשנה הבאה
בבריאות טובה
ובשמחה”
אמן ואמן!
הוספת תגובה