אז מה את רוצה???
מה מגיע לך עם הורים מבוגרים בחיים?
“אז מה את רוצה?”, שאלתי אותה
והיא שצפה רשימה ארוכה
שרובה היה קשור כמובן להוריה.
“אני רוצה שהם יסתדרו יותר לבד
ואני רוצה שהם יעריכו את מה שאני עושה למענם,
ואני רוצה שהם יהיו יותר חיוניים ושמחים,
ואני רוצה שהם יידעו שמצבם טוב יחסית,
ואני רוצה שיבינו שאני לטובתם ויקשיבו לי
ואני רוצה ש….”
ואז הקשיתי עליה, ושאלתי
“אבל מה את רוצה, לעצמך??
ואז היא נעצרה.
ברקס פתאומי.
ולא כל כך ידעה מה לענות לי…
זה קורה לנו המון!
יש לנו רשימות ארוכות וברורות לנו של מה היינו רוצים
שהאחרים סביבנו יעשו, וביניהם הורינו כמובן
אנחנו לא מעזים לחשוב או להגיד מה היינו רוצים לעצמנו.
למה בעצם?
אנחנו לא ראויים לרצות? לקבל?
מה זה אומר עלינו שאנחנו רוצים כך וכך?
מה אנחנו נרגיש ונחשוב על עצמנו, אם נעז רגע לעצור
לתת תשובה ברורה לעצמנו?
אנחנו פוחדים לרצות מיוזמתנו
אנחנו שבויים בלי לדעת בדפוסים עליהם גדלנו
שרק אם נעשה כך וכך, נהיה ראויים להרגיש טוב עם עצמנו,
ורק אם יהיה כך וכך
נדע שהצלחנו
ורק אם נרגיש כך וכך
נוכל לשמוח עם מה שאנחנו עושים
ואז כל מה שמחוץ לסקאלה של אותם דפוסים מאיים עלינו כל כך.
אני רוצה שהם יסתדרו יותר לבד = אני רוצה יותר זמן ושקט לעצמי
ואני רוצה שהם יעריכו את מה שאני עושה למענם = כי אני רוצה להרגיש שווה הוקרה
אני רוצה שהם יהיו יותר חיוניים ושמחים = כי גם אני זקוקה לאופטימיות הזו
ואני רוצה שהם יידעו שמצבם טוב יחסית = כי גם לי יש המון על מה להודות
ואני רוצה שיבינו שאני לטובתם ויקשיבו לי = כי יש לי פתרונות שאינני מצליחה להעביר להם
נכון,
לא תמיד המשוואה היא אחד לאחד
אבל מה שרציתי שתיקח מכאן הוא
את המחשבה עליך ואת מה שחשוב לך
את היכולת להפריד בינך לבינם
ובינך לבין הדפוסים שמכתיבים לך
את תפיסת ה “אני ראוי / מגיע לי ש…” שלך
במקום להמשיך ולחכות שהם ישתנו
כי בינינו
זה כבר לא לא יקרה….
הוספת תגובה