הקלפים של אמא
אמאשלי ידעה לשחק עם הקלפים שנתנו לה הוריה
סביבתה
הכפר שלה
הגרמנים
הרומנים הנאצים שגירשו אותה
והאחים שלה
אלו היו הקלפים שהיו לה
והיא עשתה איתם את המשחק הכי טוב שהיא הכירה.
היו שנים שהיא הייתה בטוחה שהיא מנצחת
ורק כשהגיעה לשנות התשעים שלה הבינה אחרת.
זה היה קטע עצוב לעבור את זה איתה
ולהבין שעכשיו זה כבר באמת מאוחר מדי לשנות משהו.
תביני,
אמאשלי נגזלה מילדות נורמטיבית
אבל מה ששתלה בה אמאשלה
הוא זה שכיוון את חייה לפני ואחרי צעדת המוות
ואת זה היא שתלה בי + תפקידים גדולים וכבדים
שלקח לי זמן להבין מהם
להחליט מה אני רוצה לעשות איתם
וליישם
זה היה קל יחסית…
המורכב יותר היה השלב הבא
להבחין מה שתלה אמי האהובה
בטוב כוונותיה ומירב ידיעתה
עמוק במגירות הנשמה שלי
כי רצתה את טובתי
אבל
אני גיליתי במהלך השנים
שזה לא יצא ככה טוב, כמו שאני רוצה
מה שאמאשלי שתלה במגירות הנשמה העמוקות שלי
וחיפשתי איך לשנות את זה
כדי שלי יהיה יותר טוב עם עצמי
אני יודעת בביטחון שגם אצלך יש סימנים
שאמאשלך שתלה בך
במגירות הנשמה
ואת:
לא יודעת או לא מודעת להם – רק סתם תקועה או סובלת בלי לעשות את ההקשר
יודעת ומודעת – אבל,
פוחדת לגעת, או
רוצה להמשיך לכעוס עליה, או
פוחדת שזה אומר שאת לא מעריכה או אוהבת אותה, או
מחכה “שהזמן יעשה את שלו”
אז מה?
באמת תלכי שוב לעשות לקג’ל ביום האישה
או תגידי לעצמך שזה יום חשוב
אבל את לא יכולה לעשות איתו משהו
או שתעשי כל דבר אחר שעזר לך עד היום
להתעלם ממה שמפריע לך בתוכך
הוספת תגובה