פעם ראשונה בחיי!
לקטע הזה התכוננתי ימים ושעות
הרצתי אותו בראש ובלב
חושבת איך יהיה הכי טוב וכדאי
איך אני מייצרת פגיעה הכי קטנה בהם
ובד בבד
לא מוותרת / לא מתפרצת / לא לוקחת אחריות רגשית עצומה
לא נעשית עצובה / לא מתוסכלת או כועסת
ואז
כשאמא שאלה אותי אם אני מכינה געפילטע פיש “כמו כל שנה”
סיפרתי לה שהשנה אנחנו לא עושים את הסדר כרגיל עם כולם
וואו
מיד הפכתי למקלקלת חגים ומשפחה
מקלקלת אווירה ומשפחתיות
לא מתחשבת
לא אוהבת
בעיקר לא….
נשמתי מהברכיים, גייסתי סבלנות
בירכתי על ההכנה שעשיתי
הסברתי, סיפרתי לא ארוך מדי ולא קצר
לא מתנצל מדי ולא סגור ודוחה
לא מיוסר ולא מתעלם.
הזכרתי לה למשל, בעדינות ובאסרטיביות
שמרגע לידתי אני ומשפחתי איתם בכל החגים כולם
56 שנים לא החמצנו אף ראש השנה או ליל הסדר
לא בשל שום שיקול או עניין
(גם לי זה נתן פתאום בוסט של אנרגיה)
כלום כמובן לא חדר את אמא
ואני
שעד אותו רגע הייתי בעלת סט תפקידים ברור של ה”ילדה הטובה והמסורה”
חטפתי כהוגן
דווקא בגלל
שהתפקידים מולאו בהצלחה רבה כל כך לתפיסתה, עד כה
החידוש הגדול, הענק! היה
שלא נתתי לדברים שנאמרו להיכנס אלי, כדי להישאר
לא באמת
לא לנשמה
לא לחדרי הלב.
לא באמת התעצבנתי, לא באמת נפגעתי
לא נבהלתי
ידעתי שאני בסדר,
ידיעה עמוקה, בהירה, וודאית
שלמה.
הידיעה הזאת קשורה להבנה של שני דברים בסיסיים:
1. איך לנהל קונפליקטים ודילמות במשפחה עם הורים מבוגרים
ולהיערך אליהם לפני שהם פורצים
2. איך לזהות תפקידים שניתנו לי ע”י אמאשלי, ולהתפטר בזמן
בדרך כלל ההמלצה שלי היא להכין את ההורים זמן מראש
לדבר איתם בדרך מסויימת ולהסכים איתם על מתכונת שכולם יוכלו לעמוד בה
עם זאת
כל אירוע כזה או אפילו קטן יותר עובר אצלנו יותר קל
כשאנחנו ערים ל”ערימות הרגשיות” שאנחנו סוחבים
לכבוד פסח אני רוצה לתת לך את האפשרות לידיעה הפנימית הזאת, לשלמות
בעיקר כי היא מאוד משחררת ורכה ואוהבת
ועושה את החיים חופשיים וטובים הרבה יותר
לזהות ולפתור משברים דילמות וקונפליקטים עם ההורים המבוגרים בספר “אל תשליכני” – להקליק כאן
לזהות ולהתפטר ברכות ובאהבה מתפקידים שניתנו לנו ע”י אמאשלנו
מפגש נשי – אמאשלי, להיפרד מהתפקידים שאמאשלי נתנה לי ולא להעבירם לבנותיי – ברמת גן – להקליק כאן לפרטים והרשמה
מפגש נשי – אמאשלי, להיפרד מהתפקידים שאמאשלי נתנה לי ולא להעבירם לבנותיי – בראש פינה – להקליק כאן לפרטים והרשמה
שלך, אסתי
הוספת תגובה