7 תלונות שיש לי על יום השואה
7 תלונות שיש לי על יום השואה
# על ההליכה בקור ובשלג
הייתי בטיול בחו”ל
היה לי קר נורא, וירד עלי שלג
הייתי בשוֹק ממידת הקור הלא מתוכננת הזאת
אבל
תוך כדי שאני מייללת שקר לי
ראיתי את אימי ומשפחתה צועדים יחפים
ומבין היערות המושלגים לצידי הדרך
ראיתי את שאר המגורשים הנרדפים בקור
זהו
קפאה לי היכולת להתלונן
ולא בפעם הראשונה
# פורנוגרפיה של סבל
פעם פעם פעם הרגיש שצריך
תיאור מפורט של כל פרטי הזוועה
כדי שא.נשים יבינו מה היה שם
לי זה מרגיש נורא
כל שנה לחטט בפצע הכואב הזה
שלהם
כדי שאנחנו נצליח להרגיש
# אחריות ותפקיד
מעבר לתפקיד שקיבלתי מאימי
להיות האמא שלה
גם הסביבה מצפה להתנהגות מסוימת
אחרי הכל
אני דור שני
איך ייתכן שאינני רוצה לנסוע לפולין?
אני
לא
רוצה
ת’כלס לא צריכה
שתלו לי אותה בתוכי היטב
אז למה אני עדיין מתנצלת על זה?
# להגיד תודה על כל דבר
לא כי באמת מודים עליו
אלא
כי לנו לא היה
אני רוצה להודות בלי להשוות
# לרצות כל החיים לתקן להם
את הילדות שלהם
את הזיכרונות שלהם
את הפגיעה האיומה
לרצות ממש חזק
להבין לבסוף שזה לא מצליח
ולהמשיך לנסות
# אוי ואבוי
להסתכל על מה שכתבתי
קצת להיבהל מהרצון למרוד
להבין שאני רוצה לתת לו מקום
ולגיטימיות
לעשות לו קול
כי בטוח בטוח בטוח
שיש עוד נשים כמוני
הרבה
והן צריכות לדעת שמותר
#באמ’שלך
בטוח שאמ’שלך שתלה אצלך משהו מכאן
מהו?
בטוח שיש לך מה להוסיף
על התמצית של התקציר שהנחתי כאן
בואי, תוסיפי
הוספת תגובה